ג'וקים ונמלים הם בראש ובראשונה מפגע אסתטי לסביבה. נכון, הג'וק גם עשוי להיות מפגע היגייני ונמלה מסוג טרמיט עלולה לכרסם את ארון העץ הנדיר שלנו, אך שני המקרים הללו הינם די נדירים. החולדה לעומת זאת, מעבר לתחושת הגועל הקשה שהיא מעוררת, הינה מזיק מסוכן ולא סימפטי, ולכן לכידת חולדות היא עניין רציני.
החולדה, יונק ממשפחת העכבריים, היא מכרסם גדול יחסית, שרבים נוטים לבלבל בינו לבין העכבר. החולדות חיות בקינים ובמחילות תת-קרקעיות (כל חולדה יכול לחפור מספר מחילות) ומתרבה באזורים מוזנחים, אזור אשפה, עליות גג וכמובן ביוב. לחולדה חוש ריח וחוש שמיעה מצוין, מה שתורם רבות ליכולת ההישרדות המרשימה שלה. בארץ נפוצים שני זנים: החולדה המצויה וחולדת החוף.
חולדות ידועות לשמצה בשל העובדה שהן מסוגלות לנשוך אבל בעיקר בשל הפוטנציאל ההרסני שלהם להעברת מחלות. יש חוקרים הרואים בחולדה כאחת הסיבות העיקריות לפריצתה והתפשטותה הקטלנית של מגפת הדבר (המגפה השחורה) באירופה.
הדברה של חולדות מבוצעת באופן קבוע על ידי מחלקות תברואה של עיריות אך מצריכה ערנות גם בסביבה הביתית. חברות ההדברה יניחו בדרך כלל מלכודות מכאניות או אלקטרוניות כדי לתפוס את המכרסמים הללו, וגם ימליצו על דרכים לטיפול בסביבה כדי למנוע את הופעתן.