הדברה

הדברת חרקים ביתיים המהווה מטרד. כאן מדובר בעיקר על הדברת יתושים, מקקים (תיקנים, ג'וקים) ונמלים. ההדברה נעשית על ידי הרשויות, מחוץ לבתים, במוקדים מועדים לפורענות כמו למשל: מקווי מים עומדים, בהם גדלים יתושים או באופן פרטי בתוך הבתים. הריסוס הביתי יכול להעשות באופן עצמאי עם תכשירי הדברה אותם ניתן לרכוש בחנויות, או על ידי חברות הדברה, כזבנג הדברות. הריסוס של חברות ההדברה עמיד הרבה יותר, ממשיך להרחיק מזיקים למשך של עד כשנה מזמן הריסוס וחסין במידה מסוימת בפני מים כך שניתן לשטוף ולנקות את האזור המרוסס; התכשירים הנמכרים בחנויות אינם מגלים עמידות כזו.

בנוגע למכרסמים (עכברים וחולדות) אשר נושאים במקרים רבים מחלות ועלולים להעבירן לאדם. הדברה זו נעשית באופן מקצועי ואמין; חומרי ההדברה בהם נעשה שימוש היום מזיקים לרוב לבני אדם ובין השאר לבעלי חיים במקרה של מגע או בליעה ולכן מצריכים טיפול זהיר. במקרה של הדבר ידידותית לאדם, נעשה שימוש במלכודות מכניות. למרות העובדה שחתולים וכלבים לא מוגדרים כמזיקים ומשמשים כחיות מחמד ביתיות מזה אלפי שנים, הדברה של חתולים נעשית לעתים קרובות בבסיסי צבא, בהם אוכלוסיית החתולים נוטה לשגשג. את החתולים שלא הורגים במקום, מעבירים בכלובים למרפאה וטרינרית בה מרדימים אותם.    

בחודשי הקיץ החמים והלחים, בשעה שהתיקנים, החרקים ושאר הצדדים האפלים של הטבע מוצאים את דרכם אל בתינו, הופכת להיות המילה הדברה (או בלשון עממית: “יעקב, תבוא מהר, יש פה ג’וק ענק") למילה שגורה בפינו.

הדברה איננה רק מושג סטרילי ונקי יחסית לפעילות העקובה מדם והמלוכלכת שבה עוסקים המדבירים. למעשה, זהו תחום שלם שבו אנשי מקצוע מנסים לצמצם או לחסל את השפעתם המזיקה של צמחים או בעלי חיים. עיקר פעולות ההדברה מתבצעות בכלל במגזר החקלאי כנגד צמחיה כאמור וגם כנגד חרקים ועופות הפוגעים בגידולים. בטריטוריה הביתית מככבים לצד הג’וק גם הנמלים והיתושים.  

על הדברה בשטחים הציבוריים והפתוחים אחראית בדרך כלל העירייה, כאשר בישראל מתבקשים התושבים לדווח למוקד העירוני על מאגרים של מים עומדים, שם מתרבים היתושים, ושם בדרך כלל צריכה להתקיים פעילות הדברה רצינית.

הובלות